Wednesday, May 30, 2007

ישראל שלי

היום הייתי בספרייה של מרכז טרומן. אני חוקרת את היחס פוליטי בין ישראל לבין הודו בישביל כיתה אחרת. בספרייה הזאת יש המון חומר. כבר ישבתי בספרייה הזאת יומיים בחדר קטן, עם רק ארבעה שולחנות ומדף ספריים עם ספרים בעברית, ערבית, אנגלית, ועוד שפות. הספרן הוא קצת מוזר אבל הוא עוזר לי המון ובן אדם משעשע. היום בספרייה דיברנו על ישראלים. הוא אמר לי שישראל כל הזמן משתנה ובימים האלה אף אחד לא דואגת לא משנה על מה שקורה לשכן שלו. הוא אמר שעכשיו תל אביב בדיוק כמו כל עיר בעולם. אין אהבת חינם בישראל בכלל. בעבר, הוא אמר, כולם עזרו לכל בן אדם והייתה אווירה קהילתית בארץ.

היום גם הייתי באוטובוס, בקו א4, ממרכז העיר לגבעת הצרפתית. ראיתי ארבעה אנשים שהציעו לעזור לאישה עם תינוקת לרדת מהאוטובוס.

ישראל שלי? הישראל שלי היא ארץ מאוד מבולבלת. ישראל שלי היא הארץ של התנ''ך, שאלוהים נתן ליהודים, ארץ קדושה מאוד. אבל הישראל שלי היא גם מדינה עכשוויתית, עם הרבה בעיות (ולא כל כך הרבה פתרונות), מדינה של היהודים וגם של הערבים. ישראל שלי היא דומה למה שהספרן אמר היום בספרייה, אך הוא גם המציאות שחוויתי בקו-א4.



qed

2 comments:

Maxim said...

wow. i love your israel :). excellent, just excellent (im not prone to heap praise on things, i with hold praise like a miser with money).

nice qed at the end, real mathy of you.

did you write this for class? itd be cool if you did, if not, even cooler.

Rebecca said...

כתבתי את זה לחיבור למבנן סוף, ותמרה בדקה את זה. תודה לך על כל המחמאות! אולי מפני שהחיבור היה על ישראל היה יותר קל לכתוב בעברית?